פועלת אופנה – דורין פרנקפורט אוצרת: ליסה פרץ

על פני חמישה עשורים, התבססה דורין פרנקפורט ככוח מחולל וכשחקנית מרכזית בשדה האופנה הישראלי. מעמדה צמח מתוך קורפוס יוצא דופן בהיקפו ובעומקו, המכנס סגנון, חזון, שליטה בחומר ובצורה, ועמדה בה
דבקה לאורך כל הדרך: אופנה היא כלי המגיב לרוחות הזמן הפוליטיות, החברתיות, האסתטיות והתרבותיות.
על כן, תערוכה זו, פועלת אופנה: דורין פרנקפורט, אינה מבקשת לנסח סיכום של מפעל חיים שהגיע לסיומו או לכרוך את עשייתה של פרנקפורט
בהקשרים ונרטיבים נוסטלגיים. תחת זאת, היא מפנה את המבט לניתוח מהותי: דרך עדשה תמטית נקלטת יצירתה כמנגנון סיסמוגרפי המטמיע,
מעבד ומתרגם את אותן תמורות. מאחוריו ניצבת מעצבת המסרבת לראות באופנה תחום חולף, נטול מהות ואסתטי בלבד, כי אם מרחב
המעוגן בנסיבות ובהיבטים רחבים יותר. אמנים ואמניות ישראלים קראו את סיפוריהן של הנשים, בחנו לעומק תמונות משפחתיות, חלקן ישנות ומטושטשות. הם יצאו למסע של
חיבורים בין עבר, הווה ועתיד ועוררו חיים במאור פניה של האישה, אופייה וסגולותיה. מתוך המסע הם יצרו דיוקן המשקף את אישיותה, פועלה וערכיה של האישה. כל אמן ואמנית בחרו את החומרים והקומפוזיציה של היצירה
כדי להציג בפנינו את האישה וייחודיותה. תודתנו נתונה לבני ובנות המשפחה, המכרים והמכרות של הנשים על שפתחו את ליבם וביתם וסיפרו לנו את סיפורי האימהות, הסבתות
ומורות הדרך שלהן.
התערוכה נעה בין הרעיונות המרכזיים שמתוכם פעלה פרנקפורט ואליהם שבה בכל קולקציה, תוך שהתקיימה ביניהם אינטראקציה מתמדת. תמות אלו היוו את בסיס הזהות של בית האופנה שנשא את
שמה: קיימות, חותם אישי, מלאכה, מגדר, אייקונים ישראליים, מקורות השראה, מוזות, תעשייה מקומית, סטודיו ושורשים.

צילומים: ענבל מרמרי, עמית גושר, גולי כהן